סיפורו של טרנד: איך הפך הרולאפס לדבר כל כך מבוקש?

למי יש רולאפס (Roll-Ups)? אני נשבע לכם שסיפרו לי שיש קבוצות טלגרם שנפתחו שרוצות לסחור בממתק הזה. אז כמו עוד הרבה טרנדים שפקדו אותנו בשנים האחרונות, אני, רום, דובון הגומי של Sweetweet, לבשתי את מדי הגשש בלש שלי (אל תשאלו מה זה ללבוש מעיל ארוך בחום הזה) ויצאתי לחקור את הטירוף סביב הממתק הזה, ומה הפך אותו לכל כך טרנדי. 

מה חשבתם, שתוכלו להתחמק מפינת ההיסטוריה שלי על רולאפס? נחזור טיפה אחורה בזמן (עוד לפני שיצאתי מהמפעל לייצור ממתקים).

בשנות ה-80, התחילו למכור ולשווק את הממתק האהוב בארה"ב. הרבה אמריקאים הכירו אותו באותה תקופה, והוא אפילו זכה להמוון פרסומות בטלוויזיה, למשל כמו הדבר הקרינג'י הבא:

(כן, ככה פרסומות היו פעם)

 

העניין הוא שעם השנים הוא לא הפך לממתק ייחודי, הוא היה מוכר בארה"ב אבל לא היה סביבו שגעון או רצון להשיג אותו בכל מחיר. אלא פשוט סתם עוד "ממתק רגיל" שכמעט כל ילד הכיר בארה"ב באותן שנים, עד שהוא התפוצץ בזכות טרנד.

 

בתור דובון גומי וקרוב משפחה של המון ממתקי גומי (סבא שלי היה הגומיגם הראשון), רולאפס לא באמת הביא בשורה מבחינת טעם. בארץ יש כרגע טעם אחד בלבד - פירות. 

 

בשורה התחתונה, גם מניסיונות הטעימה שלי (ולא זה לא קניבליזם, תירגעו) וגם של עוד חברים מהתעשייה - הטעם של הרולאפס עצמו אינו משהו מיוחד, נכון שהוא מאוד טעים וכיפי, ואין לנו בעיה עם זה, זה רק הפך אותנו ליותר סקרנים ואותי לגשש בלש - איך הטרנד הזה הפך להצלחה מסחררת שגרם לכל חנות למכור כל רולאפס שנשארו להם במלאי? וגם זה במחירים גבוהים מאוד.

 

 

הסרטון המקורי של הרולאפס נוצר כתגובה לחשבון הטיקטוק של @trinhdoesthings באוקטובר 2021:

 

 

בקיצור, מפה לשם הטיקטוקרית ניסתה את הרעיון, ולסרטון הטיקטוק שלה נצברו 9.2 מליון צפיות (!). נתון מטורף. וגם זה עוד לא היה תחילתו של הטרנד, לפחות עד ש-@golisdream ניסתה את הקונספט בעצמה בסוף פברואר האחרון, כשהפעם היא החליפה את גלידת הווניל בגלידת מנגו.

אני רום, מסיר בפניה את כובע הגומי שלי,  באמת שאפו, אגב, לדעתה הסוד של הרולאפ עם גלידה הוא הקראנצ'יות:

חלק טוענים שהסיבה היא החלפת הטעם של הגלידה, ואני כחובב רשתות חברתיות בכלל וטיק טוק בפרט, חושב שמדובר פשוט בענייני אלגוריתמים, דרכי הביצוע של הסרטון ועוד כמה אלמנטים שאנחנו כנראה לא מודעים אליהם.

 

ועוד מידע שיעניין אתכם: בארה"ב תוכלו להשיג די בקלות את הרולאפס, ואילו בישראל, המצב כרגע שונה לחלוטין - בקושי ניתן למצוא את הרולאפס. בכל אופן, אם תחפשו את ההאשטג ice cream fruit roll-up בטיקטוק, תוכלו לראות שלרוב הסרטונים המופיעים בראש תוצאות החיפוש יש למעלה ממיליוני צפיות.

 

אז מה בכלל הסוד ואיך זה הפך לכל כך טרנדי? שליטרלי אין שום רולאפס בשום מקום? תחושת בטן של דובון גומי לעולם לא טועה, טוב, אולי כן, אבל אני חושב שזה נובע מכמה סיבות עיקריות:

1. מזל - אולי לא בדיוק מזל, אבל לפעמים בשביל ליצור טרנד כמו שצריך, פשוט צריך טיפת מזל בשביל שכמה אנשים יאהבו אותו וינסו אותו בעצמם, ומשם השמיים הם הגבול.

2. שילוב של "שני ניגודים" - בפינה אחת יש לנו גלידה רכה וכיפית, ובפינה השנייה יש לנו רולאפס קפוא, כנראה שהניגודיות בהן יוצרת טעם ומרקם מסקרן.

3. קראנצ'יות - כנראה שזה הסוד האמיתי של "הטעם", גומי קפוא, במיוחד כשהוא דקיק, הופך לקראנצ'י במיוחד, וזה מה שגורם לכל כך הרבה אנשים לנסות את הטרנד.

4. קל להכנה - כל מה שצריך בסה"כ זה רולאפ (החלק הקשה), גלידה, צלחת ומקפיא. עניין של מספר דקות ואתם יכולים לבצע את הטרנד. ובינינו? אם בכל טרנד אפשרי צריך לשמור על אסתטיקה, כאן זה דווקא הפוך, כי אתם ממש לא חייבים שוט מדהים בשביל שהטיקטוק/רילז שיצרתם יהיה מוצלח.

 

וכמה מילים אישיות ממני לגבי הטרנד הזה:

לאאאא,

אין לנו רולאפס! כל מה שהיה - נגמר. אין יותר. הוצאנו הכל. באמת. באמת באמת. אין לנו בכלל רולאפס.

אם איכשהו, בדרך קוסמית, יגיע לכאן חד קרן, עם מלאי של רולאפס, אנחנו נהיה יותר בהלם מזה שיש רולאפס פנויים מאשר חד קרן שהצליח למצוא חנייה בת"א. 

 

 

בקרוב ממש, הרולאפס יוצאים באריזה חדשה, ככה שאם אריזה מסוימת תיראה לכם כמו "זיוף", הסירו חשש מליבכם (ואם אתם עוקבים אחרינו באינסטגרם אתם כבר בטח יודעים את זה, מה שמזכיר לי שכדאי לכם מאודדד לעשות פולואו בשביל להישאר מעודכנים בעוד טרנדים, חדשות על עולמות הממתקים והחטיפים ועוד שאר מתכונים שווים).

ומילה לסיום: אנחנו במפעל הממתקים של Sweetweet נמשיך לעדכן אתכם בטרנדים קיימים, בטרנדים בהתהוות ואולי תהיו אתם אלה שתמציאו טרנדים חדשים - אל תשכחו לשתף אותנו.